מה היה בעבר?
בעבר, הלא רחוק, החברה צרכה מזון ואוכל בכמויות הרבה יותר קטנות ממה שאנחנו צורכים היום.
אם נלך למשהו קרוב, כמו הקיבוץ שלנו, נראה שהיו 3 ארוחות ביום:
ארוחת בוקר 5:30-7:00
ארוחת צהריים 12:00-13:30
ארוחת ערב 17:30-19:00
אולי קצת לפני או קצת אחרי אבל העיקרון היה של 3 ארוחות ואולי פרי בין הארוחות.
מה קורה היום? עד היום, יש מקומות ששומרים על העקרון הזה של אכילה בשעות מסודרות. לפני מספר שנים, כשטיילתי בפריס ורציתי לאכול ארוחת צהריים בשעה 15:00 יכולתי ללכת רק למקדונלדס, או לסופר כי כל המסעדות השוות סוגרות בשעות אלו ומתכוננות לארוחת ערב.
אבל זה המיעוט.
המצב ברוב המקומות בכל העולם הולך ומשתנה. היום יש מצד אחד אינספור מקומות שמוכרים אוכל ומזון,
ומצד שני הרבה יותר אנשים להאכיל,
ומצד שלישי המון אירועים שכל אחד מהם מציע אוכל,
כל זה בנוסף לארוחות הרגילות.
מה עוד קורה היום?
קצב החיים, המהות, האופי ועוד מרכיבים בחיים שלנו משתנים בקצב כל כך מהיר שלפעמים אם אתה מתנתק לשבוע אתה מרגיש שהגעת לפלנטה אחרת.
הרבה אנשים, אבל לא רק, מרגישים צורך חזק מאד להיות מעודכנים בכל מה שקורה,
לא רוצים לפספס דבר כאילו שהחיים שלהם תלויים בחדשות המתפתחות.
אנשים נוספים מחפשים את ההיפך, מחפשים לברוח מהחדשות ומכל מה שקשור בהווה או בעתיד.
הטכנולוגיה המתקדמת עונה על הצרכים של אלו, של אלו ושל אלו שביניהם.
איך נראית הארוחה אצלכם?
אם ניקח מצלמה בזמן ארוחת הבוקר/ הצהריים/ הערב ונעבור בבתים, במטבחים, במסעדות או ברחוב ונצלם את האנשים האוכלים נגלה תמונה מאד ברורה וחדה.
האוכלים אינם סועדים אלא עסוקים בדברים נוספים.
מדברים בטלפון.
צופים בטלפון.
משחקים בטלפון.
שולחם הודעות בטלפון.
קוראים עיתון.
קוראים ספר.
אוכלים ועושים עוד משהו.
איזה הפרעות אתם מזהים?
כמו שאפשר להבין הטלפון, שיא הטכנולוגיה מפריע לאכילה רגועה ושקטה : שיחות, הודעות, פייסבוק, טוויטר......
הטלביזיה גם מפריעה.
ספר גם מפריע.
אכילה תוך כדי כתיבה, ארגון, סידור, בישול
מכאן אפשר להסיק שכל מה שנכנס בינינו לאוכל הוא הפרעה לאכילה השקטה והרגועה.
מה הבעיה?
לכאורה אין בעיה, ההיפך, אני גם אוכלת וגם מספיקה עוד כמה דברים על הדרך, "מנצלת את הזמן" בצורה טובה יותר.
אבל האמת היא שאכילה בהפרעה בסופו של דבר פוגעת בנו כיחידים, בכל אחד ואחת מאיתנו, ובנו, כחברה.
כאשר אני אוכלת והאכילה מופרעת מה שקורה זה:
אני לא באמת אוכלת אלא האוכל עובר בפה ובגרון
אני לא נהנית מהאוכל
אני לא לועסת טוב ואז לפעמים נופלים "גושים" לבטן
אני לא שובעת בנפש
אני אוכלת יותר כי אני לא שמה לב לנקודת השובע
חוסר השקט מפריע לעיכול תקין
חוסר השקט "מייצר רעלים" בגוף
מה לעשות?
אכילה היא פעולה של התנתקות משאר העשייה,
היא זמן שבו אני מרגיעה את הנפש ואת הגוף,
זמן שבו אני עוצרת ומתמקדת במזון אותו אני אוכלת.
אני ברוגע, אני נושמת, אני לועסת לאט,
אני נהנית מכל ביס וביס,
אני מזהה טעמים שונים באוכל,
אני אוכלת כדי לשבוע,
אני שובעת מהר יותר,
הלעיסה האיטית עוזרת לעיכול טוב יותר ומונעת מחלות.
האכילה היא תענוג ולא עוד פעולה על הדרך.
האכילה היא הדרך.
אני אחת עם האוכל.
אני בריאה יותר.
אני מתמלאת גם בגוף וגם בנפש.
