אכילה נורמלית אכילה נורמלית, אם יש דבר כזה בימינו,
הינה אכילה מתוך רעב פיזי,
"כשהבטן מקרקרת", והפסקה מתוך שובע,
כאשר אכילת המאכלים היא לפי רצון ובחירה והעדפה אישית, ולא לפי ערך קלורי.
זוכרים כמו שהיה פעם כשהיינו ילדים, כאשר שבענו, ולא משנה אם הצלחת הייתה מלאה או חצי ריקה, או אם עמד לפנינו הר גלידה, ברגע ששבענו סובבנו את הראש או קמנו מהשולחן.
כל אכילה אחרת שאינה אכילה נורמלית, אפשר להגדירה כאכילה רגשית.
אכילה רגשית
אכילה רגשית אינה קשורה ואינה עונה על צורך פיזיולוגי, היא תוצאה של תגובה למצבים רגשיים/ נפשיים.
במקום להתמודד עם מצבים קשים שהחיים מציבים לנו,
אנחנו אוכלים עקב חוסר מודעות, חוסר רגישות או מחסור בכלים ואמצעים,
אנחנו פונים לאוכל כדי לברוח מהבעיה,
כדי להתעלם ממנה,
כדי לדחוף את הבעיה מטה,
עמוק בפנים או כדי למצוא נחמה.
לפעמים אכילה רגשית היא מענה לעייפות, לשיעמום, לאילמות.
מתי מתחילה אכילה רגשית?
אצל חלקנו אכילה רגשית החלה בינקות או בילדות.
משהו הפריע לנו, אבל אז עוד לא תקשרנו במילים, אז פרצנו בבכי.
ההורים, לעיתים קרובות חסרי נסיון, עם עניינים בלתי פתורים של עצמם,
ניסו דרכים שונות להרגיע אותנו.
לפעמים בחיבוקים, בנתינת מוצץ, החלפת חיתול וכמובן בהנקה או האכלה מבקבוק.
הבכי פסק, ההורים נשמו לרווחה אבל קרה משהו, נוצר קשר בין מצוקה לאוכל.
אכילה ככלי להתמודדות
אצל חלק גדול מאיתנו, הרגל עתיק זה השתרש והפך בלי משים להתנהגות אוטומטית.
בזמן מצוקה פונים לאוכל שמשמש לניחום, פינוק, או לבריחה מאי הנוחות.
אי נוחות וחוסר איזון נפשי/ רגשי מערערים אותנו, מלחיצים ואנחנו מחפשים פתרון מיידי.
אוכל.
מה שעבד כאשר היינו קטנים, סוכריה, ארטיק או אפילו אוכל אמיתי,
הפך לרועץ ולהתנהגות לא רק שאינה עונה על הצורך המתעורר, אלא מייצרת בעיה חדשה, עודף משקל או חוסר שקט סביב אוכל ואכילה.
האם יש לך אכילה רגשית?
על מנת לזהות את מצבך שאלי את עצמך :
האם אני אוכלת כאשר אני רעבה?
האם אני מפסיקה לאכול כאשר שבעתי?
האם אני אוכלת כתגובה לכעס, חוסר אונים או עצבות?
מה אני מרגישה בסיום הארוחה?
היי כנה עם עצמך- יתכן שהינך בעלת הרגלי אכילה נורמליים.
אם גילית שאת אוכלת בגלל המחשבות והרגש שמתעורר בך
או במילים אחרות את מגיבה באופן אוטומטי למצב במקום ממקום של מודעות ונוכחות,
הבחירה בין חיים סביב אוכל או אוכל כחלק נפלא של החיים היא בידיך.
איך להתגבר על אכילה רגשית?
מה לא עושים
מה מומלץ לעשות
לא חוקרות את הבלבול/ טעות
לא נכנסות לעומס- לסיבות
לא מחפשות אשמים
לא כועסות על עצמנו
לא נלחמות בעצמנו או בעולם
לא ממהרות ולא מזרזות תהליכים
בודקות אם אנחנו רוצות ומוכנות לשנות
מחפשות כלים חדשים
מדייקות עם עצמנו
צופות בהבנה ומקבלות את המצב
לוקחות אחריות
מגדילות את הטוב
ממתינות!
עכשיו את צריכה לשאול את עצמך האם את מוכנה לפעולה?
במידה והתשובה היא כן, הנה מספר כלים שיקדמו אותך לאכילה נורמלית.
כתבי יומן אכילה ובמשך תקופה, לפחות שבועיים רשמי מה את אוכלת, מתי כמה ומה הרגשות המלווים.
היומן יגלה לך האם יש לך סדר בארוחות,
האם הכמויות שאת אוכלת סבירות,
סוגי המזון שאת אוכלת ואת אלו שאינם נמצאים בתפריט שלך,
האם את דוחפת רגשות עמוק לבטן או מדחיקה אותם.
עכשיו תבחרי במה לטפל תחילה, מה הכי בוער לך והתחילי בשינויים קטנים ומינורים.
הכנתי לך הרצאה נהדרת וסדרה של 3 הדרכות. לחצי פה, מלאי את הפרטים וההרצאה בדרך אלייך.
