ילדות שמנה
כשמסתכלים סביב אפשר להבחין ולראות  כבר ילדים קטנים,
בני שנה ומעלה, ילדים שהתחילו כבר ללכת, שהם בעלי עודף משקל.
ממש כך, כבר בגיל הרך יש ילדים שאוכלים יותר ממה שדרוש לגוף הקטן והמתוק שלהם.
חלקם יגדלו ויהיו במשקל תקין.
חלקם יגדלו ויהפכו לנערים ונערות שמנים ובהמשך לבוגרים שמנים.
בכל פעם שמשמינים משנים את נקודת הויסות של המשקל,
מגדילים את מספר תאי השומן,
וכמובן משבשים את מנגנוני הרעב והשובע כמו גם מגבירים את הנטייה לאהוב מתוק.
כל אלה תורמים לצבירת משקל ולעודף משקל כבר מגיל צעיר.
 
גיל ההתבגרות
גיל לא פשוט מבחינה נפשית וגופנית.
גיל מלא גילויים על עצמי ועל אחרים, ומאידך הרבה אכזבות.
גיל של שאלות לפעמים בלי תשובות.
גיל של חיבור ל"חברה" ולפעמים ניתוק מ"עצמי", התחלה של הבנה של הזהות שלי כפרט בתוך חברה.
השפעות הורמונאליות, לפעמים קיצוניות,
והרבה פעמים מי שמחליט הוא הלב ולא השכל ( קורה גם בגילאים מאוחרים יותר).
צמיחה וגדילה מטורפת, כולם עוברים את זה, חלק יותר קל חלק יותר קשה,
בסוף התהליך יש שקט,
אצל חלק נמשך חוסר השקט ומתחילה להתפתח אכילה רגשית.
 
 
המשקל בזמן ההיריון
עלייה במשקל בזמן ההיריון זה מצב שלדעתי רוב הנשים חוות.
חלק מהנשים מקפיד יותר על התזונה ועל שמירת המשקל וחלק מקפיד פחות.
יש הריוניות שעולות מעט, יש שעולות לפי, ה"טבלאות", ויש את אלו שעולות הרבה.
בלידה הראשונה חושבים שחוזרים הביתה עם תינוק/ תינוקת חמודים וחוזרים לגזרה.
אבל אז יש שוק, יש תינוק ויש בטן של אחרי לידה ( אישית לא הבנתי למה השאירו לי את יובל בבטן).
המשקל אחרי הלידה כמובן תלוי בכמה עלית בזמן ההיריון.
אני לדוגמא התחלתי את ההיריון עם 63 ק"ג והגעתי ל96 ק"ג.
חברה סיפרה שהיא ירדה 10 ק"ג אחרי הלידה והשחרור.
אני חזרתי יותר.
 
חזרה בתשובה משמינה!
היית מאמינה?
נשמע לא הגיוני נכון?
אבל נשבעת לך שזה מה שקרה לי.
עליתי בערך 10 ק"ג מאז שחזרתי בתשובה.
המון בישולים, המון מעדנים, המון אירוחים, סעודת שבת, סעודה שנייה, סעודה שלישית, מלווה מלכה, ומה עם החגים?
לאט לאט, בלי לשים לב יותר ממתקים, יותר נחת, יותר שמחה, יותר משקל.
שינוי אורח החיים אצל רבים בא לידי ביטוי באכילה עודפת.
עם הזמן יש שגרה אחרת, ויש חזרה לאכילה מאוזנת וכמובן חזרה למשקל תקין.
 
גיל המעבר
לא הבנתי עד היום לאן עוברים,
אולי התכוונו שעוברים ממשקל תקין למשקל עודף?
בכל מקרה יש הרבה שינויים גם הורמונאליים, גם פיזיולוגיים וגם נפשיים.
חוסר איזון כללי מוביל לעיתים לתוצאות לא רצויות.
אם היד לא על הדופק,
ואם לא שמים לב גם על התזונה וגם על התנועה עולים במשקל.
אצל נשים עיקר העלייה במשקל היא בבטן ובישבן.
 
משהו בנימה אישית
הפסקתי להיות בולימית!!!!
איזה אושר, איזה חופש, אני כבר לא בולימית.
זהו, לא שפוטה של חשיבה מעוותת ורצונות בלתי נשלטים.
שולטת בעצמי רוב הזמן,
אוכלת לפי רעב ומאוזן,
אבל לפעמים יש בולמוסים קטנים,
יש עדיין אכילה רגשית וכל זה מוביל לאכילה יתרה ומיותרת,
אבל מחליט מה שנכנסלא יוצא!  לוקחת אחריות!
והאחריות הזו מובילה לעודף משקל, זמני.
 
מה המשותף לכלל המצבים?
מצאנו את האשם- אכילה רגשית
כל המקרים הללו מתארים מצבי חיים שבהם יש חוסר איזון נפשי,
עלייה במשקל שיושבת על אכילה רגשית.

מה עושים?

• לזהות שאני לא רעבה
• להכיר ברגש
• לקחת נשימה
• לטפל ברגש
• להמשיך בחיים