העניין בסיבים התזונתיים התעורר בשנות השבעים והשמונים לאחר פרסום מחקרם של ד"ר בורקיט וד"ר טרוואל.  במהלך עבודתם באפריקה גילו רופאים אלה כי שכיחותן של מחלות כמו מחלות לב, סוכרת ומחלות שקשורות במערכת העיכול כמו גם השמנה, פחותה בהרבה מזו של העולם המערבי.  הרופאים העלו השערה על הקשר בין תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ושיעור נמוך של מחלות אלו.  מאז נערכו מחקרים רבים שרובם מאששים את הקשר.
 הסיבים התזונתיים , למעט הליגנין, שייכים לקבוצת הפחמימות שהיא חלק מששת רכיבי התזונה (שאר רכיבי התזונה כוללים שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ומים).  הסיבים  הם קבוצה של פולימרים (מולקולה ארוכה מאד שמורכבת מהרבה מולקולות קטנות שחוזרות על עצמן)  רבי סוכר ממקור צמחי, שאינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול של גוף האדם.  הסיבים אינם מהווים מקור אנרגיה וחשיבותם העיקרית בתרומתם לתהליכים פיזיים וכימיים של העיכול.
הסיבים מחולקים לקבוצות שונות או על פי המבנה הכימי, או על פי מסיסותם במים.  סיבים שאינם מסיסים במים כוללים את התאית (צלולוזה), המי צלולוזה ( תאית למחצה) והליגנין, הבונים את דופנות תאי הצמחים.  ככל שהצמח זקן יותר חלקיו עציים יותר ושיעור הליגנין בו גבוה יותר.  סיבים אלו מצויים בעיקר בחיטה מלאה ומוצריה, בסובין חיטה ובקליפות של פירות וירקות.
הסיבים המסיסים במים כוללים רבי סוכרים מסוימים.  הם מצויים בעיקר בפירות, בירקות, בקטניות, בשיבולת שועל ומוצריה, בסובין שיבולת שועל ומוצרי מזון מוכנים, המכילים את הסיבים המסיסים בצורת חומרים מעבים.
כיום מיחסים לסיבים התזונתיים חמישה תפקודים עיקריים:
-שיפור תהליכי העיכול ותפקוד מערכת העיכול- יכולתם של הסיבים  (בעיקר הלא מסיסים) לספוח מים (כמו ספוג) מגדילה את נפח הצואה ומרככת אותה ומקלה במקרים של עצירות (עצירות מתמשכת מחמירה את מצב הטחורים ועלולה לגרום לסעיפות- דיברטיקולוזיס).  קיצור שהיית המזון במעי הגס עוזרת לסילוק מהיר של החומרים המזיקים ממערכת העיכול.
-הורדת ריכוז הכולסטרול בדם- הסיבים המסיסים (המצויים בשיבולת שועל, שיפון, קטניות ופירות) קושרים אליהם את חומצות המרה (שמוצאן מכולסטרול) ומגבירים את סילוקן מהגוף ומורידים את רמת הכולסטרול "הרע" בדם, עד כדי 15%  אצל מי שרמת הכולסטרול בדמו תקינה או גבוהה.
- הורדת ריכוז הגלוקוז בדמם של סכרתיים- נוכחות הסיבים מזרזת את מעבר המזון במעי ובכך מאטה את קצב ספיגת הפחמימות מהמעי לדם ויתכן שאף מפחיתה אותה.  השפעה נוספת היא הקטנת התגובה הגליקמית (עלייה של רמת הגלוקוז בדם בעקבות מזון המכיל פחמימות) של גלוקוז הן באנשים בריאים והן בחולי סכרת.
-מניעת סרטן המעי הגס-  סרטן המעי הגס הוא אחת המחלות הממאירות השכיחות ביותר בעולם המערבי.  נמצא שתזונה דלת סיבים ועתירת שומנים קשורה לעלייה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. 
-סיוע בשמירת תפריט דל אנרגיה- תפריט עתיר סיבים תזונתיים עשוי לסייע בצריכת תפריט דל אנרגיה, המיועד להורה במשקל שכן הסיבים מוסיפים נפח ומקנים תחושת מלאות ושובע .  הארכת שהות המזון בקיבה והאטת ספיגת המזון במעי מסייעים אף הם להארכת השובע.
אז כמה צריך לאכול? נוהגים להמליץ למבוגר בריא על צריכה של 20-35 ג' סיבים ביום או 15-18 ג' על כל 1000 קק"ל.  במקרים מיוחדים כמו סכרת  מומלצת צריכה גבוהה יותר, או במקרים של חסימה במעי מומלץ על כמות קטנה יותר, רצוי להתייעץ עם רופא או דיאטנית קלינית במקרים אלה.  מומלץ מאד לגוון את המקורות מהם אנו מקבלים את הסיבים ולצרוך אותם מקבוצות המזון שכוללות פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות.